פסק-דין בתיק ת"א 10210-03-09

1.         פתח דבר

מונחת בפני תביעה, שהוגשה נגד הנתבע (להלן - עו"ד נגר) ונגד עו"ד דליה הורוביץ (להלן - עו"ד הורוביץ). עו"ד נגר ועו"ד הורוביץ שימשו ככונסי נכסים, עפ"י מינוי של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בתמ"ש 69070/98. מינוים ככונסי נכסים נעשה לצורך מכירת הזכויות בדירה בת 3 חדרים ברח' מוהליבר 52/6, יהוד, הידועה כחלק מחלקה 114 בגוש 6711 (להלן - הדירה).

ביום 11.5.11 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד עו"ד הורוביץ. עתה נותר לדון ולהכריע בעניינו של עו"ד נגר.

2.         טענות התובע

בין התובע ובין גרושתו, גב' נאוה גלאור (להלן - גב' גלאור), התנהלו הליכי גירושין. התובע פנה אל עו"ד נגר לצורך קבלת ייצוג משפטי בהליכי הגירושין. עו"ד הורוביץ היתה זו שייצגה את גב' גלאור בהליכי הגירושין.

כאמור לעיל, עו"ד נגר ועו"ד הורוביץ מונו בשנת 2005 על ידי בית המשפט ככונסי נכסים לצורך מכירת הדירה.

עו"ד נגר התרשל בייצוגו המשפטי של התובע. לעיתים נמנע עו"ד נגר מלהתייצב לדיונים בבית המשפט. כך גם נמנע מלהודיע לתובע על מועדי דיון בבית המשפט. התנהלות זו הסבה לתובע נזקים, כאשר חוייב בתשלום הוצאות.

בהזדמנות אחרת מסר התובע לעו"ד נגר סך של 1,200 ש"ח, לשם העברתו לגב' גלאור כתשלום מזונות חודשי. עו"ד נגר העביר את הכסף לגב' גלאור, אך לא דאג לקבל ממנה אישור בכתב על קבלת התשלום. גב' גלאור פתחה בהליכים לגביית תשלום זה מהתובע, והתובע נאלץ לשלם את הסכום פעם נוספת.

במסגרת הליכי כינוס הנכסים ומכירת הדירה התנהלה ביום 22.11.01 התמחרות. הצדדים להתמחרות היו התובע וגב' גלאור, כאשר הזוכה בהתמחרות היה התובע, שהיה אמור לרכוש את חלקה של גרושתו בדירה בתמורה לסך של 52,500$. ביום 1.5.02 הסכים התובע לוותר לגב' גלאור, ואיפשר לה לרכוש את חלקו שלו בדירה בתמורה לסכום זהה, 52,500$. הסכם המכר, שנערך באמצעות עו"ד נגר ועו"ד הורוביץ, מצורף כנספח ז לכתב התביעה (להלן - הסכם המכר).

התובע, למרות האמור בהסכם המכר, קיבל רק 42,250$ תמורת זכויותיו בדירה. יתרת התמורה בסך 10,000$ לא הגיעה מעולם לידיו של התובע, למרות שהועברה על ידי גב' גלאור לידי עו"ד הורוביץ.

כספי התמורה היו אמורים להיות מופקדים בחשבון נאמנות, שהיה אמור להיות מנוהל במשותף על ידי עו"ד נגר ועו"ד הורוביץ. חובה זו הופרה על ידי כונסי הנכסים, עו"ד נגר ועו"ד הורוביץ, כאשר נמנעו מלהפקיד את הכספים, שהועברו ע"י גב' גלאור על חשבון תמורת הדירה, בחשבון נאמנות. תחת זאת נותרו הכספים בידי עו"ד הורוביץ.

לפיכך עותר לחיובו של עו"ד נגר בתשלום פיצויים לתובע בגין הנזקים, שנגרמו לתובע בעטיה של התנהלות עו"ד נגר, ובהשבת שכר הטרחה, ששולם לעו"ד נגר בגין כינוס הנכסים ובגין הייצוג המשפטי.

3.         טענות עו"ד נגר

כטענה מקדמית טוען עו"ד נגר, כי התביעה הוגשה לאחר חלוף יותר משבע שנים מהמועד בו נוצרה עילת התביעה.

לחילופין, טוען עו"ד נגר, כי התביעה, שהוגשה רק ביום 22.3.09, לוקה בשיהוי.

לגופן של טענות התובע, טוען ע"ד נגר, כי גב' גלאור בחרה לשלם לעו"ד הורוביץ את יתרת התמורה. זאת בניגוד להוראות הסכם המכר, ולפיהן היה התשלום צריך להתבצע לידי כונסי הנכסים יחדיו. אילו היה מתבצע התשלום בהתאם להוראות הסכם המכר, היתה נמנעת תקלה כלשהי. בנסיבות אלו אין עו"ד נגר אחראי לאי העברת יתרת התמורה לתובע.

4.         דיון והכרעה

4.1       התיישנות

דין טענת ההתיישנות להידחות מכל וכל. התובע עותר לחיובו של עו"ד נגר ביתרת התמורה בגין הדירה, סכום שלא הגיעה מעולם לידי התובע. הסכם המכר מכוחו היה אמור התשלום להתבצע נכרת ביום 2.5.02. רק אז, לכל המוקדם, נולדה זכותו של התובע לקבל את מלוא התמורה בגין חלקו בדירה. התביעה הוגשה כבר ביום 22.3.09, פחות משבע שנים ממועד כריתת ההסכם. די בכך כדי להביא לדחיית טענת ההתיישנות בכל הנוגע לסעד זה.